1. הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהתכנסותה ביום 2.7.12 קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 42%. בגין פגימה בתחום הפיברומיאלגיה קבעה הוועדה למערערת נכות בשיעור של 20%.
2. הוועדה התכנסה מכח פסק הדין בתיק 10124-03-12 מיום 1.5.12 בו קבעתי בסעיף 6 ו-7:-
"6. המערערת לא הציגה חוות דעת מריאומטולוג ולכן לא היה מקום שהוועדה תכלול בהרכבה ריאומטולוג, החלטה זו היא בשיקול הדעת של הוועדה ואין מקום להתערב בה.
יחד עם זאת ב"כ המערערת טען, וטענתו לא נסתרה כי בפני הוועדה הונחה חוות דעת של רופא תעסוקתי ולפיה בשל מחלת הפיברומיאלגיה המערערת לא יכולה להמשיך לעבוד. הוועדה לא התייחסה כלל לאותו מסמך, מן הראוי שהוועדה תסביר האם יש במסמך זה כדי לשנות את החלטתה בייחוד לאור העובדה כי סעיף 35 (1) על סעיפי המשנה שבו מושפע מכושר הפעולה הכללי של הנכה בשל המחלה.
7. לאור האמור, יש להשיב את עניינה של המערערת אל הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) אשר תסביר האם יש במכתבו של הרופא התעסוקתי, ממועד קודם להתכנסות הוועדה, כדי לשנות את החלטתה בדבר התאמת סעיף הליקוי בגין מחלת הפיברומיאלגיה. המערערת וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. "
3. המערערת טוענת כי הוועדה לא התייחסה למסמך מהרופא התעסוקתי אלא רק ציינה את אותו מסמך זאת למרות האמור בפסק הדין מכוחו התכנסה. כמו כן טוענת המערערת כי הוועדה קבעה דרגת נכות לפי סעיף 35(1)ג הקובע
"השפעה בינונית על כושר הפעולה הכללי" ולא נימקה החלטתה מדוע קיימת השפעה "בינונית" בלבד. בנוסף טוענת המערערת כי הוועדה קיבלה לידה מסמכים נוספים מטעם הרופא המטפל, מהם עולים שהוא הגדיל את מינון התרופות, מה שמעיד על החמרת מצבה. אמנם הוועדה לא נתנה לכך משקל. לאור זאת מבקשת המערערת להשיב את עניינה אל הוועדה על מנת שתפעל על פי פסק הדין מכוחו התכנסה.
4. ב"כ המשיב טוענת כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הוועדה פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה, הוועדה נדרשה להסביר האם יש במכתב של הרופא התעסוקתי כדי לשנות את החלטתה בדבר התאמת סעיף הליקוי וכך עשתה. לכן לטענת ב"כ המשיב דין הערעור להידחות.
5. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, פעלה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל(ארצי) 10014/98
יצחק הוד-המל"ל
, פד"ע לד 213). משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא 29-0
מנחם פרנקל נ' המל"ל
פד"ע כד 160).
6. הוועדה נשוא הערעור כתבה בהחלטתה בפרק ממצאי הבדיקה:-
"פנימי - לפי פסק דין יש להתייחס למכתבו של ד"ר יאיר רופא תעסוקתי שמציין כי סובלת מפיברומיאלגיה ואיבדה כושר עבודתה. לפי מכתב מסוף 5/12 של פרופ' הורביץ' מציין אמנם שהתובעת סובלת מפיברומיאלגיה, מטופלת בטרמדקס אך לא מצוין שום החמרה במצבה. ומכתב של ד"ר יאיר אין לו השפעה על גובה הנכות שניתנה בגין פיברומיאלגיה".
7. הוועדה נדרשה להתייחס למכתב מהרופא התעסוקתי ולהסביר האם יש במסמך זה כדי לשנות את החלטתה לאור העובדה כי סעיף 35(1) מושפע מכושר הפעולה הכללי של הנכה. כך למשל, סעיף 35(1)ד קובע:
"ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית". וזאת לעומת סעיף 35(1) ג הקובע:
"קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה".
הוועדה לא הסבירה האם יש במסמך מהרופא התעסוקתי כדי לשנות את החלטתה ולכן יש להשיב את עניינה של המערערת אל הוועדה על מנת שתסביר האם במכתבו של הרופא התעסוקתי בו נכתב שהמערערת איבדה את כושר עבודתה יש כדי לשנות את סעיף הנכות שקבעה.
המערערת מבקשת כי הוועדה תתייחס גם למכתב שהזכירה של הרופא המטפל ממנו עולה כי מינון התרופות עלה, אין מקום להורות לוועדה להתייחס למסמך זה מאחר והוא נכתב לאחר התכנסות הוועדה מיום 12.2.12, הוועדה עליה הוגש הערעור בתיק 10124-03-12 מכוחו התכנסה הוועדה.
המערערת רשאית להגיש תביעה להחמרה, ככל שמצבה הוחמר ולצרף מסמך זה לתביעה.
8. סופו של דבר, עניינה של המערערת מוחזר אל הוועדה הרפואית על מנת שתפעל על פי פסק הדין בתיק 10124-03-12 ותסביר האם יש במכתבו של הרופא התעסוקתי בו נקבע כי המערערת לא יכולה להמשיך לעבוד כדי לשנות את החלטתה בהתאמת סעיף 35(1). המערערת וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה, החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
9. המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך של 1,500 ש"ח שישולמו תוך 30 יום מהיום.
10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה.
ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, (
03 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.